החלטה בתיק עמ"ת 50348-07-12

המשיב עומד לדין בבית משפט השלום בבאר שבע.

בכתב האישום שני אישומים. באישום הראשון נטען כי ביום 15.7.12 סמוך ל- 21:30 התפרץ למשרד משתלה בערד וגנב משם ציוד אלקטרוני ופרטי ציוד נוספים. בשל כך הוא מואשם בעבירות של התפרצות וגניבה.

באישום השני הוא מואשם בכך כי בלילה שבין 19 ל- 20.7.12 ביחד עם קטין ניסו לפרוץ לדירה בקרית גת והונסו משם בצעקותיה של בעלת הדירה שהבחינה במאן דהוא פותח את החלון.

בשל כך הוא מואשם בעבירת ניסיון התפרצות.

המדינה ביקשה לעוצרו עד לתום ההליכים. ביום 25.7.12 החליט בית משפט השלום (כב' השופטת מ. וולפסון) לשחררו לחלופת מעצר בית בביתה של הגברת מ. אברהם בקרית גת בפיקוחה ובפיקוח חבר הגר בשכנות.

בפני ערר שהגישה המדינה על ההחלטה. לטענת המדינה מדובר במשיב שיש לו עבר פלילי בעבירות רכוש בגינו ריצה כבר מאסר בפועל של 18 חודשים ובעת ביצוע המעשים נשוא כתב האישום הנוכחי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי של שישה חודשים שיהיה בר הפעלה אם יורשע בדין.

המדינה טוענת כי בנסיבותיו של משיב זה מן הדין היה שבית משפט השלום יורה לפחות על עריכת תסקיר מעצר לבדיקת היתכנות החלופה ולא יסתפק בהתרשמותו משני הערבים שהעידו בפניו.

המדינה גם טוענת כי טעה בית משפט השלום בהחליטו על שחרור ללא הפקדת ערובה כספית והסתפק בערבויות צד ג'.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים בישיבת היום, עיינתי בחומרי החקירה, אני מחליט בסופו של דבר לדחות את הערר.

המדובר הוא בעבירות רכוש. באישום השני, ניסיון הפריצה לדירה בקרית גת, חומר החקירה מעלה מקום להערכה בדבר משניות חלקו של המשיב לעומת חלקו של שותפו הקטין.

יש לציין כי המשיב מיוזמתו מסר גרסה מפורטת על נסיבות אותה ההתרחשות. לגרסה זאת עולה לטעמי הצורך להבחין ברמת הראיות הלכאוריות בין המשיב לבין הקטין.

אשר לאישום הראשון, הפריצה למשרד המשתלה בערד, מדובר באירוע שהמשיב מיוזמתו שלו ללא כל חשיפה של המשטרה או גורם אחר, מוצא לנכון לטלפן למחרת האירוע לבעל המשתלה, לדווח לו כי הוא פרץ למשרדו (עד אז לא ידע על כך בעל המשתלה), ולהשיב לו את הרכוש שנגנב.

הדברים כמובן אינם גורעים מעצם ביצוע העבירה, אולם יש בהם לצבוע הדברים בגוון שאיננו רגיל בנוף זה של עבירות הפריצה והגניבה.

בית משפט השלום התרשם בצורה חיובית ביותר מנכונותה של הערבה המוצעת להמשיך ולפקח על המשיב שבביתה הוא מתגורר מזה שלוש שנים.

בנסיבות מיוחדות אלה לא מצאתי הצדקה לשנות ממסקנתו של בית משפט השלום לעניין נאותות החלופה והסיכוי כי יהיה בה , כך יש לקוות, להשיג את מטרת המעצר.

נוכח כל המפורט לעיל, אני מחליט כאמור לדחות את הערר.

המשיב ישוחרר ממעצרו בהתאם לתנאים שקבע בית משפט השלום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ז' אב תשע"ב, 26/07/2012 במעמד הנוכחים.